ביישום זה תלמד לעצור את שטף היומיום הלוחץ, ולעורר רוגע פנימי ושקט בתוכך.
הגוף שלך סופג את המרוץ והסטרס מאתגרי היומיום, והוא מתכווץ, נלחץ וחסר שקט.
אז עצור לרגע,
כנס למקום שקט.
אמור לעצמך:
אני "עוצר" את התנועה הרגילה האוטומטית, ואני עושה כעת משהו אחר, תנועה אחרת.
כעת אפשר לכבות את האור בחדר, כדי להעצים את תחושת העצירה ואת תחושת ההרפיה.
בצע תנועות עדינות עם כוונה של שחרור והרפיה. שים לב לשחרור המפרקים, החוליות, פתיחה והתרחבות של הגוף... תוכל להיעזר ביישום לנוע, ולחזור אח"כ לכאן.
לאחר שהגוף קיבל תנועה עדינה ורכה, תנועה והרפיה, וביחד עם ערנות - שב על הכיסא בנוחות וביציבה טובה, בשקט, בחשכה, ועצום עיניים.
שב לפחות 5 דקות, ויותר מכך.
הרגש את התנועה הפנימית שבתוכך.
נשום עמוק פנימה. תן לנשימה לזרום בחופשיות.
תן הזדמנות לשקט, להרפיה להיות, וביחד עם הערנות.
תן למים הסוערים שבך - לשקוט.
תשהה עם זה.
הארה:
כמה שהצלחת להרפות זה טוב. הגוף לומד. בפעמים הבאות זה יהיה עמוק וקל יותר.
לאחר שאתה מרגיש שאפשר לסיים את מדיטציית הישיבה השקטה, קום לאט מהכיסא, ואל תמהר להדליק את האור.
שים לב למרחב שמסביבך, דמיין אותו רחב וגדול, ותן ללב ולגוף תחושת התרחבות.
תוכל להוסיף עיסוי קלות לראש, לפנים... או תנועה עדינה ורכה, ולנצל את השקט העמוק וההרפיה שהעלית מתוכך!
הדלק את האור, וחזור ליומיום...
עם יותר שקט, יותר הרפיה,
ערנות מיוחדת, ותחושת קסם ושחרור.
אתה לא חייב לבצע את זה בדיוק כמו שנכתב כאן. מצא לעצמך את הדרך שלך.
אבל מומלץ לא לוותר על ה"עצירה" הזו, ולפתח יכולת: לתת לשקט ולהרפיה (ביחד עם ערנות) לעלות בתוכך, ולחלחל אל גופך.
זכור:
ההרגלים האוטומטיים נוטים לכווץ וללחוץ אותנו, אבל בכוחך לעצור, לנשום, ולתת לשקט להוביל.