אופי האחריות

אתה עצמאי, אתה לוקח אחריות.

האם כעת בבגרותך אתה מצליח לשמור על הקסם של הילד?
האם הפנמת את ה"עטיפה", את ההגנה החמימה?

האם אתה יכול לקחת אחריות עם תחושה עמוקה של ביטחון והגנה?
או שאתה מעדיף להתרוצץ בלחץ, כי הרי אתה נדרש לקחת אחריות על מה שקורה.

המקרה שלך

חשוב על מקרה מהיומיום, בו אתה לוקח אחריות.

תאר את התחושה הגופנית והמנטלית שקורית בשעת אותו המעשה:

חשוב והתבונן על המקרה, ועל התחושה, התגובה וההתנהגות שקורים אצלך.

התובנה

אם התפיסה שלך היא כזו, שאם תגביר לחץ, אז זה יקל עליך לקחת אחריות, כי אתה תראה דברים, תבדוק, וכדומה -

בסדר, יש בזה משהו. לחץ ומתח מסוימים עוזרים לנו לנוע, ולבצע.

אבל אם אתה רגיל ליותר מדי לחץ, ההצעה שלנו - לשחרר.

אפשר להיות קצת במתח, אבל להגביר – ערנות, שקט פנימי, שחרור.

כי ערנות ושקט מאפשרים לקחת אחריות ממקום נכון וגבוה יותר. אתה תראה נכון את כל הדברים מתוך השקט והעירנות.

כך אתה שומר על הקסם, העטיפה, ההגנה והשקט שהיו לך בילדות, גם בתקופת הבגרות מלאת אתגרים ואחריות.

תיקון

חזור למקרה שלך:

כתוב את התחושה החדשה שלך לאחר למידת התובנה:

הפנמה

במקרים היומיומיים שלך -
דמיין עצמך עם התחושה החדשה:

ערנות, שקט, שחרור, נוכחות –
מאפשרים לקחת אחריות,

הכל מתבצע היטב,
ויש בי הגנה, אמונה, ועטיפה אלוהית.